הכשרת היישוב חברה לביטוח לאומי נ' סייקלין בע"מ

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל בקריות (כב' הרשם מסבאח קבאני) מיום 6.6.10 (להלן: "ההחלטה"), במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 13-06105-05-9 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

במסגרת ערעור זה עותרת המערערת להורות על ביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל אשר ניתנה לכאורה עפ"י סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967, על מחיקת המערערת כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל וכן להורות למשיבה להשיב את הכספים אשר גבתה מן המערערת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

להלן העובדות הנדרשות לצורך הכרעה:

במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הטילה המשיבה עיקול על כלל נכסיו של החייב אצל המערערת ומאחר ולחייב פוליסת ביטוח חיים אצל המערערת, השיבה הנ"ל לצו העיקול כי "העיקול נרשם".

ביום 12.4.09 ניתנה החלטת הרשם המאשרת את מימוש העיקול.

לאחר קבלת ההחלטה בדבר המימוש, הגישה המערערת אל תיק ההוצאה לפועל מטעמה (להלן: "ההודעה") וכן נשלח עותק אל ב"כ המשיבה. בהודעה נטען כי העיקול אינו בר מימוש הואיל ומדובר בפוליסת ביטוח מנהלים, המורכבת מכספי תגמולים וכספי פיצויים, באופן בו כל עוד נמשכים יחסי העובד מעביד בין החייב למעסיקו, הפוליסה היא בבעלות המעסיק והכספים המצויים בשליטתם המשותפת, אינם ניתנים למימוש בשלב זה בדרך של שבירת הפוליסה, וכן מכיוון שבהתאם להוראות ס' 26 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג- 1963, לא ניתן לעקל סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורין לפי סעיף 14 לאותו החוק.

בהמשך, ולטענת המערערת- כתגובה ישירה להודעה מטעמה, הגישה המשיבה אל תיק ההוצאה לפועל בקשה להורות למערערת להמציא לעיונה העתק מפוליסת ביטוח המנהלים של החייב, בקשה שאושרה על ידי הרשם ביום 18/12/09. כנטען בכתב הערעור, הבקשה להמצאת מסמכי הפוליסה וכן החלטת הרשם, אמנם נשלחו אל המערערת בדואר רשום, אולם לא נותבו למחלקה הרלבנטית אצל המערערת מה שגרם לכך, שבסופו של דבר לא הומצאו מסמכי הפוליסה למשיבה.

בעקבות זאת, הגישה המשיבה ביום 7/4/10 בקשה לחייב את צד ג' בחוב הפסוק ו/או זימונו לחקירה. ביום 28/4/10 נעתר רשם ההוצאה לפועל לבקשת המשיבה והורה למערערת לשלוח נציג מטעמה לחקירה הקבועה ליום 6/6/10. אלא שלדיון לא התייצב נציג מטעם המערערת הואיל ולטענתה, ההחלטה לא נותבה אל מחלקת העיקולים אצל המבקשת ומשכך לא התייצבה לדיון. בסיום הדיון, נעתר הרשם לבקשת המשיבה והורה במעמד צד אחד, על צירופה של המערערת כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל וכן על חיובה במלוא החוב הפסוק, זאת מאחר והמערערת לא התייצבה לחקירה אליה זומנה.

על החלטה זו הוגש הערעור דנן.

יצוין כי המשיבה פעלה בהתאם להחלטה, צירפה את המערערת כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל ולטענת המערערת, גבתה ממנה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל את מלוא החוב בתיק

(כ- 26,000 ₪).

בעקבות אותה החלטה, הגישה המערערת ביום 24.10.10 בקשה שכותרתה "בקשה לביטול ההחלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד" וכן ביום 9.11.10 בקשה שכותרתה "בקשה להבהרת החלטה". בקשות אלו נדחו על ידי הרשם בטענה כי התיק נסגר נוכח סילוק החוב, ומשכך מתייתר הצורך לדון בבקשות המערערת. לטענת המערערת המשיבה פעלה כלפיה בחוסר תום לב, מאחר והעדיפה לנסות ולהיאחז במחדלים טכניים של המערערת על מנת לגבות את החוב, ביודעה כי המערערת הינה "כיס עמוק" וניתן יהיה לגבות ממנה את מלוא סכום החוב בתיק.

כן נטען, כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב כאשר בבקשתה לחיוב המערערת במלוא החוב הפסוק בחרה להתעלם לחלוטין מתגובת המערערת למימוש, אשר בה צויין כי "ממילא מלוא הכספים אשר היו מצויים ברשותה דאז, במסגרת הפוליסה הנם לכל היותר 1,908 ₪". עוד טוענת המערערת, כי טענתה של ב"כ המשיבה במהלך הדיון מיום 6.6.10 כי היא למדה על הגשת התגובה רק באותו היום (ראה פרוטוקול הדין מיום 6.6.10) אינה מתיישבת כלל עם עצם הגשת הבקשה להמצאת מסמכי הפוליסה, בקשה אותה הגישה המשיבה כמענה ישיר לתגובת המערערת לבקשה למימוש העיקול.

לפיכך, טוענת המערערת כי בנסיבות אלה, אין מקום לחייבה בסכום שווי הפוליסה שברשותה אלא להותיר את צו העיקול על כנו עד שיתקיימו התנאים למימוש הפוליסה, וכן אין לצרפה כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל ולחייבה במלוא הסכום הפסוק, על אף אי התייצבותה לדיון מיום 6.6.10.  

  דיון והכרעה :

כאמור, זימונה של מערערת לחקירה נעשתה בעקבות בקשה אשר הוגשה ע"י המשיבה, בה התבקש רשם ההוצאה לפועל לחייב את המערערת במלוא החוק הפסוק ו/או לקבוע מועד לזימונה לחקירה.

חיוב צד ג' בתשלום החוב הפסוק מעוגן בסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 (להלן: "החוק")ולפיו ניתן לחייב את הצד השלישי בחוב הפסוק , מקום בו הצד השלישי לא עשה כאמור בהוראות סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל , ללא הצדק סביר. המקור לחיוב נובע מהוראותיו של סעיף 47 ובשל חשיבות הדברים יצוטט הסעיף להלן:

"הצד השלישי חייב למסור למוציא לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה באופן, במועד ובמקום שראש ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב – עליו לשלמם למוציא לפועל בהגיע מועד פרעונם..."

דהיינו צד שלישי אשר לא מסר לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים או את החובות המגיעים ממנו לחייב וזאת בלא כל הצדק סביר , לא פעל כמצוות סעיף 47 ובהתאם לסעיף 48 ניתן להשית עליו את החוב הפסוק.